ח"כ מנואל טרכטנברג

ברוכים הבאים

לעמוד האישי של מנואל טרכטנברג

קורות חיים


כלכלן ישראלי, יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב שלה מועצה להשכלה גבוהה. באוגוסט 2011 מונה לעמוד בראש "הוועדה לשינוי כלכלי וחברתי" הידועה כועדת טרכטנברג.

נולד ב-21.9.1950 בקורדובה, ארגנטינה. בנעוריו היה פעילבתנועת הנוער הציונית-חלוצית, במסגרתה נשלח בשנת 1967 לארץ לשנת הכשרה במכון למדריכי חו״ל; במהלך מלחמת ששת הימים נטל חלק בהגנה על קיבוץ מגל, והוא בן 16. עם חזרתו לארגנטינה הקים את תנועת הנוער בעיר מנדוזה, ופעל בהצלחה להעלאת צעירים יהודים רבים משם לארץ.

בשנת 1969 עלה לארץ והחל ללמוד באוניברסיטה העברית, שם סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון ושני בכלכלה. ב-1983 השלים את הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון, ארה"ב, שם גם הכיר את אשתו לעתיד, נדין. מיד לאחר מכן, שב לארץ והתקבל כמרצה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, קודם לדרגת פרופסור וכיהן כראש בית הספר לכלכלה. פרופ' טרכטנברג פרסם מחקרים רבים, שהה בשבתונים באוניברסיטת הרווארד וסטנפורד, וזכה למעמד רם בזירה הבינלאומית כאחד המומחים העולמיים בכלכלת מחקר ופיתוח, פטנטים וצמיחה. במקביל תרם רבות לעשייה הביטחונית במסגרת שירותו כאיש מילואים במפא"ת.

בשנת 2006 הקים ועמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שם גיבש את האג'נדה הכלכלית-חברתית לישראל, קידם את אימוצו של מס הכנסה שלילי, היה חבר "בוועדת ברודט" לתקציב הביטחון.

בספטמבר 2009 מונה ליו"ר הוועדה לתקצוב ותכנון (הות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, הוביל תכנית רב שנתית לשיקום מערכת ההשכלה הגבוהה, הקים מרכזי מצוינות להחזרת חוקרים צעירים מחו"ל, וקידם את הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים.

בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 מונה ע"י ראש הממשלה לעמוד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי ("וועדת טרכטנברג"), אשר פרסמה דו"ח מקיף שהביא בין היתר להקמת גנים ציבוריים לגילאי 3-4. בדצמבר 2014 התפטר מתפקידו כיו"ר הות"ת על מנת להצטרף לזירה הפוליטית כמועמד לכנסת מטעם "המחנה הציוני", וכמיועד מטעמו לתפקיד שר האוצר.

מנואל טרכטנברג נשוי לד"ר נדין בודו-טרכטנברג, ולהם שלוש בנות – סיון בת 27, מאיה בת 25 וקרן בת 20, ונכד בן שנה.

Share Button

בלוג אישי

2015-12-08 13:53:44

מאמרים נוספים

רגעי ההכרעה הקריטיים ביותר על מתווה הגז


אנחנו נכנסים לרגעי ההכרעה הקריטיים ביותר על מתווה הגז, ולשמחתי הדיונים בימים האחרונים בוועדת הכלכלה מעידים על רצינות הכנסת והגורמים שמופיעים בפנינו. לצערי יש מנגינה אחידה בין כל הגורמים שמביעים תמיכתם במתווה – כולם אומרים זאת בספקנות, כולם מסייגים את תמיכתם ועושים זאת באי-נוחות.

מצעד הדוברים המשיך גם היום – הפעם היה זה השר אבי גבאי שהסביר שיש פתרון טוב יותר. ולמרות שנאסר עליו להביע דעתו בוועדה, די היה ברמזיו כדי להבין שיש עוד מה לתקן, ושהמתווה המוצג לפנינו עושה נזק, מייצר לנו מחירים הולכים וגדלים, ולא מבטיח את קיום התנאים של פיתוח לוויתן או של הנחת צינור שני ועצמאות אנרגטית. גם מדברי גבאי, שהוא חלק מממשלת ישראל, לא ברור לחלוטין מדוע מפעילים פה לראשונה ובצעד חסר תקדים את סעיף 52.

נכון, יש השלכות מדיניות וביטחוניות למדיניות הגז שלנו. אך האם הן מצדיקות את השימוש בסעיף 52 שמפקיע סמכויות בצורה חסרת-תקדים? האם ייתכן שנושאים לשווא את שם הביטחון, כדי להעביר מתווה בעייתי?

את זה שאלתי אתמול את דיויד גילה, מי שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים. שאלתי אותו גם מדוע הוא כממונה, והממשלה, מתעלמים מפיקוח המחירים, שזו האופציה הרעה-במיעוטה, אל מול מונופול הגז. גילה ענה שהפיקוח היא אכן אפשרות הגיונית וסבירה, לאחר שניסיון יצירת התחרות בין המאגרים הגדולים ('תמר' ו'לויתן'

הצטרפו לניוזלטר של מנואל טרכטנברג

לוח אירועים

פניה אישית לח"כ מנואל טרכטנברג

אני כאן בשבילך.


02-6408415
manuelt@knesset.gov.il